נפיחות אצל כלבים- מה הטיפול המומלץ?

נפיחות, הידועה גם בשם התרחבות קיבה-וולבולוס (GDV), היא מצב רפואי חמור. זה מתרחש כאשר הקיבה מתרחבת ומסתובבת, לוכדת גזים ומונעת זרימת דם. גזעי כלבים גדולים ובעלי חזה עמוק רגישים יותר למצב זה. נפיחות יכולה להתרחש מהר מאוד. היא צריכה להיחשב תמיד כמצב חירום מכיוון שהיא עלולה להיות קטלנית. 

מה זה נפיחות?

התרחבות קיבה-וולבולוס, או נפיחות, מתרחשת כאשר הקיבה מתרחבת עם גזים, נוזלים או מזון ולאחר מכן מסתובבת בבטן. זה יוצר סיבוב במערכת העיכול, הן בכניסה והן ביציאה של הקיבה. זה לוכד חומר בתוך הקיבה. הטחול עלול להתהפך גם. הסיבוב חוסם את זרימת הדם לקיבה ולטחול, מה שמוביל לנמק (מוות של רקמות).

הקיבה ממשיכה להתרחב ויכולה להפעיל לחץ על הווריד הנבוב. זהו וריד עיקרי המוביל דם מהחצי האחורי של הגוף אל הלב. הירידה הנובעת בזרימת הדם ללב עלולה להוביל להלם. הלם לעתים קרובות הוא קטלני אם לא מטופל מיד. 

תסמינים של נפיחות אצל כלבים

סימני נפיחות ישתנו ממקרה למקרה ועשויים להיות קלים או נעדרים בשלבים המוקדמים. אם יש לך סיבה כלשהי לחשוד שהכלב שלך סובל מנפיחות, פנה מיד לוטרינר חירום.

תסמינים

• בטן נפוחה 
• תנועות הקאה מבלי שהכלב מקיא
• אי שקט עקב אי נוחות
• ריור יתר (הזלת ריר)
• התנשפות מהירה או נשימה כבדה 
• ריריות חיוורות
• עייפות ודיכאון
• התמוטטות
• מוות

כלב עם נפיחות יפגין בדרך כלל אי ​​שקט עקב אי נוחות. הוא יחווה בחילה עם הפרשת רוק ותחושת חנק. לכלב תהיה דחיפות להקיא, אך תוכן הקיבה ייכלא בגלל פיתול. עם זאת, רוק עלול להופיע, מכיוון שהוא אינו יכול להיכנס לקיבה בעת הבליעה.

הבטן של הכלב עשויה להיראות נפוחה או לא. יש כלבים שישמיעו קול בגלל כאבי בטן בעוד שאחרים יהפכו לרדומים ומסוגרים.

הקיבה המוגדלת עלולה ללחוץ על הסרעפת ולהשפיע על הנשימה. הפרעה במחזור הדם עלולה להוביל לקצב לב לא תקין (הפרעת קצב). במקרים מסוימים, הכלב יתמוטט ולא יוכל לקום.

הסיבות לנפיחות

החוקרים עדיין לא בטוחים לחלוטין מדוע נפיחות מתרחשת אצל כלבים. אך רובם מסכימים שהנסיבות הבאות עלולות להגביר את הסיכון:

• גזע: גזעי כלבים במיוחד גזעים בעלי חזה עמוק (כמו הדנים הגדולים, סנט ברנרד, ויימרנרים , פודלים סטנדרטיים, כלבי באסט, כלבי זאב איריים, גולדן רטריבר, דוברמן פינצ'ר, כלבי רועים אנגליים ורועים גרמניים) הם בעלי נטייה מיוחדת.
• מספר ארוחות: האכלה של ארוחה גדולה אחת ביום, במקום מספר ארוחות קטנות יותר, יכולה לעודד נפיחות.
• זלילת מזון: אוויר שנבלע במהלך האכלה מהירה יכול להרחיב במהירות את הקיבה.
• גנטיקה: כלב עם נפיחות בשושלת שלו נוטה יותר לחוות נפיחות.
• מתח: פעילות גופנית כבדה או התנשפויות הנגרמות על ידי חרדה עלולות לגרום לכלב לבלוע אוויר. כך גדל הסיכוי לנפיחות.

קערות מזון מוגבהות נחשבו פעם מועילות לגזעי כלבים גדולים וענקיים. עם זאת, כמה ראיות מצביעות על כך שהעלאת המזון מגבירה את הסיכון לנפיחות אצל כלבים. למרות שזה לא בטוח, רוב הווטרינרים ממליצים להאכיל כלבים בגובה פני הקרקע.

אבחון נפיחות אצל כלבים

הצוות הווטרינרי יעבוד במהירות כדי לייצב ולהעריך את הכלב שלך. יוצב צנתר IV למתן נוזלים ותרופות שיטפלו בהלם. ניתן לבצע אלקטרוקרדיוגרמה (EKG) כדי לבדוק אם יש הפרעות קצב לב. במידת הצורך, ניתן לתת תרופות לייצוב הלב. טיפול בחמצן עשוי להיות נחוץ אם הכלב מתקשה לנשום.

צילומי רנטגן של הבטן יילקחו במהירות כדי לחפש התנפחות קיבה (גז, נוזל או מזון). לאחר מכן יקחו בדיקת דם. כולל בדרך כלל ספירת דם מלאה (CBC), פאנל כימיה (להערכת תפקוד איברים), רמות אלקטרוליטים וניתוח גזים בדם.

טיפול בנפיחות אצל כלבים

בזמן ייצוב הכלב, הווטרינר ינסה לפרוק את הקיבה על ידי העברת צינור דרך פיו של הכלב. אם זה לא אפשרי בגלל פיתול של הקיבה, הווטרינר עשוי להחדיר מחט גדולה דרך דופן הבטן ולאפשר לאוויר לצאת.

לאחר מכן יבוצע ניתוח בטן כדי לסובב את הקיבה חזרה למקומה ולהעריך את הנזק לרקמות. ייתכן שיהיה צורך להסיר חלק מדופן הקיבה או הטחול אם התרחש נמק.  יתפרו  את הקיבה כדי למנוע סיבוב עתידי.

צפי החלמה לכלבים עם נפיחות

רוב הכלבים מחלימים מנפיחות עם ניתוח וטיפול תומך. עם זאת, הסיכון למוות עולה אם המצב נמשך יותר משש שעות. או אם קיימת הפרעת קצב לב. או אם יש צורך בהסרה כירורגית של רקמת איברים.

כיצד למנוע נפיחות אצל כלבים

ישנן דרכים למנוע נפיחות או להפחית את הסיכוי שהיא תתפתח. אלה כוללים:

• גסטרופקסיה היא ההצמדה הניתוחית של הקיבה לדופן הגוף. זהו אמצעי המניעה היעיל ביותר. כאשר וטרינר מבצע ניתוח גסטרופקסי, הוא תופר את הקיבה לדופן הגוף כך שלא תוכל להתפתל. בגזעים בסיכון גבוה, וטרינרים מסוימים ממליצים לבצע גסטרופקסיה מונעת בזמן עיקור או סירוס.
• שינוי משטר האכלה של כלב יכול למנוע התרחבות קיבה. האכילו שתי ארוחות קטנות או יותר ביום. השתמשו בקערת האכלה איטית. שמרו על מזון ומים בגובה פני הקרקע. הגבילו פעילות גופנית לפני ואחרי הארוחות.
• הפרדת כלבים במהלך האכלה יכולה לעזור להפחית את הדחף הטבעי לאכול במהירות כדי שכלבים אחרים לא יגנבו את האוכל.